הטיפול באקנה (פצעי בגרות)

 
הטיפול באקנה ("פצעי בגרות") – לנצח את המחלה!
נכתב ע"י חגית קמחי, קוסמטיקאית מוסמכת ודרמתרפיסטית (מטפלת בעור)

על מחלת האקנה נכתבו הרי מילים, טיפים ומאמרים. הלוקים באקנה לא רק שסובלים מאי נוחות פיזית, אלא גם מפגיעה קשה בדימוי העצמי ובביטחון האישי. לא חסר מידע אודות המחלה, למעשה קיים עודף מידע מבלבל ולא רלוונטי לסובלים מהתופעה. ייחודו של מאמר זה, הוא בסקירה ממצה ומקצועית של המידע הקיים, ובגישתו המעשית והסדורה לגבי הדרכים לטיפול. את האקנה ניתן לנצח, לא נביס אותה, אלא ננצח אותה בהדרגה, תוך מניעת תופעות לוואי ונזקים לעור ולגוף.

מהי מחלת האקנה
אקנה (P. ACNES), שמו של חיידק שמהווה חלק במכלול גורמים היוצרים את המחלה. האקנה, היא מחלת העור השכיחה ביותר, 80% מהאוכלוסייה סובלים ממנה במהלך חייהם בדרגות שונות. היא מופיעה בתחילת גיל ההתבגרות, ולרוב דועכת בתחילת שנות העשרים, אך ב- 5% עד 10% מהמקרים, בעיקר אצל נשים, המחלה נשארת גם בעשורים השלישי והרביעי לחייהן. נכון הוא, שלרוב המחלה דועכת מעצמה אך יחד עם זאת:
א. עדיף למנוע את הסבל, עוגמת הנפש והפגיעה בביטחון העצמי בתקופה קריטית בהתפתחות הנפשית של נערים ונערות.
ב. האקנה באוכלוסייה הבוגרת נמשכת זמן רב ופוגמת משמעותית באיכות החיים.
ג. האקנה עלולה להסב לעור נזקים, לעיתים בלתי הפיכים, אם לא תטופל במועד מוקדם.

כיצד נוצרים פצעי האקנה:
אקנה היא דלקת כרונית של בלוטות החלב וזקיק השערה. בעור תקין בלוטות החלב נפתחות לתוך זקיקי השערות ומפרישות חלב (סבום) דרך הנקבוביות אל פני העור. החלב משמש כחומר סיכה לעור ולשער ומעניק להם גמישות והגנה.
כתוצאה מסיבות שונות שיפורטו בהמשך, ישנה הפרשת יתר של חלב בתוך בלוטת השומן. חלב זה מורכב משומנים, חלקי תאים וחיידקים הנקראים כאמור אקנה. לעתים התהליך מלווה בהצרת הצינורית של זקיק השערה. בסביבה שומנית זאת חיידקי האקנה משגשגים. הם גורמים לפירוק החלב לחומצות שומן חופשיות ולדלקת סביב זקיק השערה. הגוף מגיב בתגובה דלקתית שמשמעותה אודם, כאב וזרימה של כדוריות דם לבנות לתוך בלוטת החלב בניסיון להרוג את החיידקים. בשלב זה מצטברת מוגלה בבלוטת החלב ונוצר הפצעון האדום הידוע של האקנה.

הצורות השונות של האקנה – דרגות החומרה: ראש לבן: (קומודון סגור): בליטה קטנה לבנה מתחת לעור. זהו פקק שומני היוצא מבלוטת החלב וכלוא מתחת לעור. בשלב מסוים, השומן הלכוד יישפך לתוך רקמת העור מסביב ויגרום לדלקת.
ראש שחור: (קומודון פתוח): גם זה פקק שומני היוצא מבלוטת החלב, אך הוא נמצא על פני העור, בא במגע עם האוויר, מתחמצן והופך להיות שחור. (לא לכלוך גורם לצבע השחור אלא החמצון).
פפולה: פצעון בצורת בליטה קטנה אדומה ודלקתית המופיעה כתגובת הגנה של הגוף לשומן שנשפך לרקמת העור.
פסטולה: פצעון שמכיל נוזל מוגלתי, מופיע כבליטה קטנה. הפצעון הופך למוגלתי בגלל חיידקים הנמצאים על פני העור ומזהמים את הפצע.
ציסטה: בליטה גדולה אדומה הנמצאת מתחת לפני העור וגורמת לכאב. ציסטה נוצרת כאשר נקבובית נסתמת לחלוטין וחלב שנוצר בבלוטה אינו יכול להשתחרר החוצה. החלב המצטבר נשפך לרקמות מסביב וגורם לדלקת עמוקה, אשר עלולה להותיר צלקת לאחר הריפוי.

הגורמים למחלה:
קיימת הסכמה, שאצל הלוקים באקנה מתרחש ייצור מוגבר של שומן בבלוטות החלב. מקובל היה להסביר את האקנה ביתר פעילות הורמונאלית (הפרעה בהורמוני המין) הגורמת לבלוטות החלב לייצור מוגבר של שומן. עובדתית אצל מרבית הסובלים מאקנה רמת הורמוני המין תקינה לחלוטין. כך שבעיה הורמונאלית יכולה להיות סיבה אפשרית, אך היא אינה הסיבה העיקרית ולבטח לא היחידה. ההשערה המקובלת היום, שהגורם לייצור מוגבר של בלוטות החלב הוא פגם גנטי (תורשה). הגורם העיקרי לדלקת ולאקנה איננו בהכרח כמות ההורמונים שהופרשה, אלא רגישות יתר של בלוטות החלב בחולה הספציפי להורמונים אלה (שהופרשו ברמה תקינה).

האקנה מופיע בדרגות שונות של חומרה. מספר גורמים (בנפרד או בשילוב) עשויים להסביר את ההבדלים בדרגת החומרה ולהסביר החמרה/הטבה כאשר נעשה בהם שינוי. כשאנו מטפלים באקנה, עלינו לבחון את כל הגורמים כדי להפחית סיכוי להתפרצויות והחמרה. כלומר, בשלב אבחון האקנה עלינו לתחקר את המטופל באשר לכל הגורמים שיפורטו להלן:

א. שימוש בתכשירי קוסמטיקה: חשיפת עור הפנים לקרמים קוסמטיים ואיפור לא מתאימים, שימוש במשחות שומניות לשיער, שימוש במוצרי קוסמטיקה אשר אינם "ידידותיים לאקנה" יכולים לגרום להתפרצות אקנה או להחמרתו. תכשירים רבים הנועדים לכאורה לעור בעייתי, למעשה מחמירים פצעים, או גורמים יותר בעיות עור ממה שהיו בתחילה. מוצרים שתוכננו לטפל באקנה מכילים לעיתים דטרגנטים קשים, חלקיקי קרצוף, אלכוהול, מנטול, קמפור (מור) ואיקליפטוס, לימון או שמני אשכולית. כל אלה מגרים ופוגעים ביכולת העור להתרפא, או להילחם בחיידקים. אף אחד מהחומרים לעיל אינו מפחית פצעים. הם לא מחטאים, לא מורידים את יצור השומן, לא משפיעים על הפעילות ההורמונאלית ולא מסייעים לקילוף. במקום זאת, הם מגבירים יובש, גירוי ואודם.

ב. טיפול לא נכון בעור הפנים: שפשוף הפנים וחיטוט בפצעים שמחמירים את הדלקת. התאווה המובנת לפוצץ ולסחוט את הפצע מהמוגלה עלולים להוביל לבעיות נוספות. ההגלדה של פצע ש"נסחט", ופציעתו מחדש, בכל פעם, מעלה את הסיכוי להצטלקות.
בנוסף רחיצה מוגזמת של עור הפנים לא רק שאינה מסייעת, אלא מעכבת את ההחלמה.
יש המשתמשים בקומפרסים חמים הגורמים ליותר אדמומיות ונפיחות. הפעולה יכולה
לקרוע ולבקע את הנקבובית, ולהגביר את התפרצות המחלה. נכון הדבר גם לגבי שימוש
במים חמים השורפים את העור, ופוגעים ביכולת ההחלמה שלו וביכולתו להילחם בחיידק.
מה שנחוץ כדי להרגיע את העור הוא מים פושרים.

ג. השפעת גלולות למניעת הריון: לעיתים מראה העור משתפר לאחר שאנו מתחילים ליטול גלולות נגד הריון. לפני התחלת הווסת עולה כמות הורמון האנדרוגן בגוף (הורמון גברי) – הורמון זה אחראי לייצור עודף של שומן בעור. גלולות מסוימות למניעת הריון יכולות להפחית את הרמה של האנדרוגנים, ובכך לצמצם התפרצויות של אקנה. הן עובדות טוב במיוחד כאשר משתמשים בהם בשילוב עם טיפולים אחרים כמו תכשירים אנטי בקטריאליים הנמרחים על העור בד בבד. ישנם סיכונים ותופעות לוואי הקשורות בלקיחת גלולות, ואת אלה צריך לקחת בחשבון לפני שמקבלים החלטה. אבל אם את כבר משתמשת (או שוקלת להשתמש בהיוועצות ברופא) בגלולות למניעת הריון, למטרה המקורית לשמן הן נוצרו, כמובן לראות בהן טיפול אפשרי, בשילוב עם פתרונות נוספים.

ד. תרופות: נטילת תרופות אנטי דיכאוניות, סטרואידים והורמונים לבניית שרירי הגוף, עשויים לתרום להתפרצות אקנה.

ה. התפרצות בתקופת המחזור החודשי: – בשל שינויים הורמונאליים והשפעת ההורמונים על בלוטות החלב.

ו. זיעה: הזיעה המצטברת על פני העור מחמירה את החסימה של הנקבוביות מהן מפרישות בלוטות החלב. בנוסף, בטמפרטורות גבוהות גובר קצב ייצור החלב בנקבוביות העור. אצל העוסקים בפעילות גופנית ניתן לראות את הנגעים בעיקר בגב, בחזה, בעכוז ובירכיים ופחות בפנים.

ז. מתח נפשי: לא נמצא קשר מוכח בין מתח נפשי להופעת פצעי האקנה. אך ניתן לשער שמתח נפשי עלול להחריף את האקנה ובכל מקרה אנשים מתוחים נוטים להתעסק יותר עם הפצעונים הקיימים. תופעה זו מאוד לא רצויה מאחר והסיכוי להישארות כתמים וצלקות גדול במיוחד כאשר מתעסקים עם הפצעים.

ח. הרגלים תזונתיים: אין הוכחה מדעית שיש קשר ישיר בין אקנה לתזונה ורוב הרופאים אינם מקשרים בין אקנה לתזונה. אולם, התגובה למוצרי מזון שונה מאדם לאדם ואנשים רבים מוצאים שפצעונים מופיעים יותר לאחר שהם אוכלים מאכלים מסוימים. החרפה זמנית באקנה אכן יכולה להופיע לאחר מאכלים כגון שוקולד, אגוזים, גבינה צהובה, מטוגנים אוכל חריף במיוחד, אוכל שומני במיוחד ובעיקר לאחר אכילה של פיצוחים או אוכל אחר העשיר במלחים. ההסבר לקשר בין אוכל מלוח לאקנה הוא שבמלח יש יוד. היוד שייך לקבוצת החומרים ההלוגנים (כמו כלור ופלואור) שיכולים להחמיר אקנה. מתברר לאחרונה שבחלב פרה ישנם הרבה הורמונים שיכולים להחריף אקנה. זו אינה הסיבה העיקרית לפצעי בגרות אך לסובלים מאקנה מומלץ להפחית בשתיית חלב (לא יותר מכוס יום). בנוסף יכולה להיות הפרעה במערכת חילוף החומרים של הסוכרים והשומנים בגוף ומתזונה לא מספקת (ג'אנק פוד) החסרה במרכיבי תזונה חיוניים כגון בוויטמיניםB,A,C, חומצות אמינו, ומינרלים החיוניים להתפתחות התקינה של רקמות העור.

הטיפול באקנה:
אין תכנית טיפול אחת, שתתאים לכל אדם הסובל מאקנה. לעיתים יש צורך בשילוב של מספר תכניות, ולעיתים, כמו שקורה גם בטיפול במחלות אחרות, הטיפול יעשה בדרך של ניסוי וטעייה.
יחד עם זאת כל תכנית טיפול צריכה להביא לידי ביטוי את המרכיבים הבאי:
א. ביצוע אבחון של האקנה (קל, בנוני, חמור).
ב. זיהוי הגורמים המחמירים/מקלים עליו (לפי הנושאים שתוארו לעיל).
ג. קטילה של חיידק האקנה.
ד. הפחתת יצור השומן בבלוטות החלב.
ה. הפחתת הצטברות תאי עור הסותמים את הנקבוביות.

קיימים שלושה סוגי טיפול עיקריים: טיפול חיצוני (על עור הפנים), טיפול פנימי (בבליעה), טיפול באור (פוטודינמי). בנוסף קיימים טיפולים משלימים ומונעים.

הטיפול החיצוני
א. ניקוי העור בעדינות עם קלינסר מסיס מים, שלא מכיל מרכיבים שיכולים לסתום נקבוביות ולגרות את בלוטות השומן, לעלות את האדמומיות או ליצור יובש.
ב. הסרת תאי עור מתים ועידוד תחלופה בריאה של תאי עור, הן מפני שטח העור והן בתוך הנקבובית כדי לעזור לעור להתקלף בצורה תקינה יותר.
ג. ספיגה או הפחתה של שומן עודף, כדי לצמצם את הסיבה העיקרית של נקבוביות סתומות ומורחבות.
ד. חיטוי וקטילת החיידק שגורם להתפרצות, דלקת, אדמומיות ונפיחות..
ה. קילוף פני השטח, מבלי להשפיע על ציפוי הנקבובית, שהנו אזור שומני. ההגעה לאזור זה חיונית בכדי להתמודד עם שורש הבעיה.
ו. חומרים שיעילותם הוכחה בטיפול חיצוני באקנה:
1) בנזואיל פראוקסיד: חומר בקטריוסטטי (מעכב צמיחת חיידקים) קומודוליטי (הורס קומדונים) היעיל ביותר לטיפול באקנה. בעל יכולת לחדור לזקיק השערה ולהגיע לחיידק מחולל הדלקת ולקטול אותו. בניגוד לכמה סוגי אנטיביוטיקה, הוא אינו גורם לתופעה של עמידות החיידק. הוא אינו מצריך מרשם רופא, וקיים בצורות שונות: משחות, תרחיצים וקרמים. תופעת הלוואי העיקרית של התכשיר הינה גירוי מקומי, שלרוב בולט בתחילת הטיפול. כ- 1%-3% מהאוכלוסייה רגישים לתכשיר ועלולים לפתח דלקת עור ממגע שיצריך הפסקת טיפול. עבור מצבי אקנה מסוימים, שימוש בחומר זה יכול להספיק. השילוב שלו עם חומר מקלף (כגון חומצות אלפא וביתא הידרוקסיות, רזונצינול) יהיה שילוב יעיל יותר מאשר כל אחד מהם לחוד. יש להדגיש שבנזואיל פרוקסיד נוגד את היעילות של רוב הרטינואידים למריחה (רטין A, Tazorac) ולכן לא ניתן להשתמש בשני אלה באותו זמן.
2) חומצה אזלאית: חומצה אנטי בקטריאלית (נוגדת חיידקים) וכן משפיעה על קילוף והשלת תאי העור, הן בשטח פני העור והן בתוך הנקבובית. החומר בד"כ איננו מגרה, כ-5% מהמטופלים מתלוננים על גירוי. שלא כמו רטין A, הוא איננו גורם לרגישות-לשמש. לכן הוא יעיל בסוגי עור רגישים, כולל לשמש. בגלל יכולתו של החומר להפחית פיגמנטציה, צריך להיזהר כשמשתמשים בו בבעלי עור כהה.
3) חומצה סליצילית: חומצה ביתא הידרוקסית-BHA . חומר מקלף ונוגד דלקת. שילוב של קילוף עם הפחתה בדלקת מהווה יתרון חשוב בטיפול בעור, ובפרט בעור הבעייתי והמאופיין בפצעים. הפחתה באדמומיות ובנפיחות שגורמים הפצעים יכולה לעזור לעור להחלים, למנוע הצטלקות, ולהפחית את הסיכוי להתפרצויות עתידיות.
חומרים מקלפים אחרים כמו חומצות אלפא הידרוקסיות (AHA) או מקרצפים מכאניים – מוגבלים בגלל שאין להם יכולת לחדור אל תוך הנקבובית. חומצות אלפא הידרוקסיות הן מסיסות מים ולא יכולות להיכנס לשומן. למקרצפים מכאניים יש חלקיקים גדולים מכדי להשפיע בתוך שטח העור. מאידך, החומצה הסליצילית, מסיסה בשמן וכך היא חודרת לנקבובית ומקלף בתוכה. ריכוז החומצה הסליצילית צריך להיות לפחות 0.5%,( 1%-2% עדיף). בנוסף, ה-PHשל התכשיר הוא גורם קריטי. כדי שהיא תעבוד כמקלפת של העור, היא חייבת להיות ב-PHשל 3 עד 4. אם לא, היא מאבדת את היכולת לקלף את העור.
4) רטינואידים: תכשירים הבאים בצורת קרם או ג'ל למריחה על העור, מבוססים על נגזרות של ויטמיןA, כגון רטין-A, Differin (טרטינואין), Tazoracונגזרות קוסמטיות, רטינול ורטינול פלמיטל. הרטינואידים משפרים את צורתן של הנקבוביות, ופועלים ע"י שחרור פקקי הקרטין הסותמים את פתחי זקיק השערה. משתמשים בו בדרך כלל פעם ביום, בשעות הערב. ניתן לשלב אותו עם חומצות ביתא או אלפא הידרוקסיות במהלך היום, במטרה להגביר את היעילות של הרטינואידים ע"י הגברת חדירתם לעור. תופעות לוואי של שימוש ברטינואידים הם בד"כ גירוי מקומי, ולעיתים החמרה קלה במצב בשבועיים הראשונים לטיפול, הנעלמת לאחר מכן. תכשירים אלו גורמים לשכבה הקרנית (החיצונית ביותר) של העור להיות דקה יותר, ועקב כך מגבירים את הסכנה לדלקות בכוויות שמש. בתקופת הטיפול, יש להקפיד ולהשתמש במסנני קרינה. מומלץ לא להשתמש במרכיב זה במהלך הריון.
5) משחות אנטיביוטיות: תכשירים על בסיס אנטיביוטי מורידים את ריכוז החיידקים בזקיק השערה ובבלוטת החלב, יעילים לאקנה, שבו המרכיב העיקרי הוא דלקתי, אך לא במצב של קומדונים בלבד.התכשירים הנפוצים בשימוש מבוססים על אריתרומיצין. לסוג זה של אנטיביוטיקה קיימת עמידות של חיידק ה-P. ACNES, אם כי לא ברור כיצד עמידות זאת משפיעה על הריפוי. ייתכן והוא מושג לאט יותר.

הטיפול הסיסטמי (בבליעה)

א. ראקוטן (או הקיורטן שהינו חלופה גנרית, בה משתמש הצבא למשל): שמה של תרופה בה קיים חומר בשם איזוטרטינואין. מעל 50% מהנוטלים רואקוטן לסבב-טיפולים אחד, שנמשך 4 חודשים, לא יפתחו פצעי אקנה בעתיד. התוצאות האלה עולות משמעותית באנשים שנוטלים רואקוטן בפעם השנייה. רואקוטן מפחית את יצירת החלב בבלוטות (ולכן העור "מתייבש"), וכך יש גם הקטנה במספר החיידקים המשגשגים בחלב. התרופה גם גורמת לשינוי צורתן של דפנות בלוטות החלב, באופן שמאפשר "ניקוז" טוב יותר ומונע יצירת קומדונים. רואים גם הטבה בדלקת עצמה.
למרות יתרונותיה של התרופה, היא אחת האופציות האחרונות שרופאים מציעים לטיפול באקנה, בגלל תופעות הלוואי הרבות שלה. הרואקוטן המבוסס על נגזרת של ויטמין שייך לקבוצת ויטמינים המסיסים בשומן. לכן, חשוב ביותר לעקוב אחר רמת השומנים בדם ואחר תפקודי הכבד כל חודש בזמן נטילת התרופה. תופעות הלוואי כוללות יובש רב של העור והריריות (עיניים, שפתיים ועוד), כאבי פרקים ושרירים, השפעה על תפקוד הכבד ורמת השומנים בדם, דיכאון, ואף תועדו מקרים של נטיות אובדניות. רואקוטן איננו ניתן לנשים הרות או המתכננות הריון, בשל יכולתו לגרום למומים עובריים. A,. בניגוד לוויטמינים המסיסים במים שעודפיהם מופרשים בשתן, ויטמין A

ב. אנטיביוטיקה: תכשירים אנטיביוטיים הנלקחים בבליעה פועלים בעיקר בשתי דרכים: דיכוי הצמיחה של חיידקי האקנה ודיכוי התהליך הדלקתי.
טטרציקלינים - משפחת האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר לשימוש באקנה. בשימוש נמצאים בעיקר טטרציקלין, מינוצין ודוקסילין. תופעות הלוואי קשורות במינונים גבוהים, ומתבטאות בבחילות, הקאות וצלצולים באוזניים. בשימוש ארוך טווח עלולים להופיע כתמי עור (פיגמנטציה).
אריתרומיצין - נחשב יעיל כמו הטטרציקליניים לטיפול באקנה, מבלי לגרום לתגובת רגישות יתר לשמש (כמו הטטרציקלינים). חיידקי האקנה עמידים לאריתרומיצין יותר מאשר לטטרציקלינים. תופעות הלוואי הקשורות בו – קלות יחסית.
מחקרים הראו כי נטילת אנטיביוטיקה דרך הפה בשילוב עם מריחת רטינואידים (ראו לעיל) או תכשירי קילוף, יכולים להפחית התפרצויות אקנה.
האנטיביוטיקה במתן דרך הפה נחשבת לאפקטיבית, אם כי בהשוואה לרואקוטן, אינה יעילה בטווח הארוך. בכל מקרה יש לשקול בזהירות את השימוש בה. ההשלכה העיקרית שצריכה להילקח בחשבון היא התפתחות עמידות של החיידק, מה שיגרום לאקנה לחזור . בנוסף האנטיביוטיקה הורסת בגוף את פלורת החיידקים הטובים אשר שומרים על תפקודן התקין של המעיים ושל מערכת החיסון, והשימוש בה הופך את הגוף לפגיע ובעל נטייה לפיתוח דלקות נוספות.

טיפול פוטודינמי
נקרא גם תרפיה באור. טיפול רפואי זה משתמש בתרופה טופיקלית (למריחה) הקרויהaminolevulinic acid(תרופה המשמשת לטיפול במצבי עור טרום סרטניים), ביחד עם לייזרים נמוכי עוצמה או מקור אור הקרוי אור כחול. לאחר שהתרופה נמרחת, המטופל יושב מול מקור האור למשך 15-30 דקות. לעתים קרובות נחוצים 3-5 טפולים כאלה על פני תקופה של זמן לפני שאפשר לראות שיפור כלשהוא.

טיפול משלים ומונע - תזונה וצמחי מרפא.

תזונה נכונה וצמחי מרפא מהווים גורמים תומכים ומשלימים בטיפול באקנה. חשוב שהתזונה תהיה מאוזנת על מנת לשמור על עור פנים בריא. בראייה הסינית אקנה מאותתת על חוסר יכולת לעכל טוב את המזון ותתבטא ברעילות (טוקסיות). לפיכך, מומלץ להקפיד על תזונה עשירה בוויטמינים, סיבים ומינרלים, להרבות באכילת ירקות (במיוחד ירקות ירוקים ואלו העשירים בבטא קרוטן) ופירות. גם שתייה מרובה של מים וצריכת פחמימות מורכבות כגון: אורז מלא, וקטניות מומלצות. ככלל, תזונה עשירה באנטי אוקסידנטים, חומצות שומן סיבים ומינרלים עוזרת לגוף בנטרול הרדיקלים החופשיים והתהליכים הדלקתיים, מחייה את העור, ומזרז את תהליכי ההחלמה, חידוש העור ושיפור מרקמו. יש להימנע ככל האפשר מפחמימות מזוקקות כסוכר וקמח לבן, אלכוהול, עישון.
לנוטלים רואקוטן מומלץ לחזק את המערכת הגופנית שלהם עם תוספי מזון מתאימים כמו למשל הכורכום -Curcuma Longa - הידוע כתוסף אנטי דלקתי, המסייע לפעילות כבד ומאזן את רמות הסוכר בדם.
בין התוספים הטבעיים המומלצים להתמודדות באקנה ניתן למצוא תוספים כמו אבץ וכן ויטמינים מסוג: A C ו B. תוספים אלה מומלץ ליטול על פי הוראות היצרן:


מיתוסים על טיפול באקנה

ניתן לייבש פצע! הפצע איננו מימי. התכולה שלו היא שומנית. אולם תאי העור כן מכילים מים, וכאשר אתם מייבשים את העור אתם למעשה מייבשים את המים בתוך תאי העור. ייבוש העור פוגע בחומר הבין תאי (שיוצר כעין גבול-מגן על העור), מה שיכול להגביר את הנוכחות של חיידקים בנקבוביות ולגרום למרקם עור מחוספס, ולהרגשה מתוחה ויבשה. ספיגת שומן בעור או בנקבובית היא תהליך שונה באופן מהותי מייבוש העור כפי שהוסבר לעיל.

הפצעים נגרמים ע"י לכלוך! המחשבה השגויה הזאת גורמת לניקוי-יתר של העור עם סבונים ודטרגנטים קשים. הניקוי הזה רק מעלה את הסיכון לגירוי ויובש, ולא מונע בכלל פצעונים. הצבע השחור בפצע, קשור במלנין המצטבר בחלק העליון של בלוטת החלב הסתומה.

ניתן לטפל בפצעונים באופן נקודתי! הרבה מוצרים מבוססים על הרעיון השגוי הזה.. טיפול רק בפצעים הנראים משמעותו שהפצעים שנמצאים בתהליך אינם נעצרים. הפעולה הטובה ביותר היא לעבוד על הגורם לפצעון, לא על התוצאה. טיפול נקודתי איננו יכול למנוע היווצרות של פצעונים אחרים. צריך פעילות עקביות ועל פני כל האזור הנגוע, בכדי לעצור פצעים (קילוף עקבי ומתמשך, חיטוי, ספיגת שמן). יותר מכך: מוצרים רבים המבטיחים לטפל בפצע נקודתית - מכילים מרכיבים מייבשים, מגרים או גורמי רגישות שלמעשה מחמירים את המצב.

מחלת האקנה מדבקת! לא נכון. אקנה קשורה בהתרבות יתר של חיידקים הנמצאים על העור של כל אחד מאיתנו.

חוסר בפעילות גופנית או יחסי מין גורם להופעת האקנה או להחמרתה! עד היום לא נמצא קשר ברור בין פעילות גופנית או קיום יחסי מין לאקנה.

חשיפה מתמשכת לשמש יכולה לרפא אקנה! למרות שחשיפה מבוקרת לשמש יכולה לשפר את האקנה, ההטבה תהיה לזמן קצר בלבד. החשיפה המצטברת לשמש עלולה לגרום לנזקים קבועים בעור. הבעיה היא שקרני השמש מכילים קרינת UV (אולטרה סגול) שמזיקה לעור. קיימים היום בפיתוח טיפולים חדשים המנצלים את החלק הלא מזיק של קרינת השמש לטיפול באקנה.

צריך לפוצץ את הפצעונים ולסחוט מהם את המוגלה! סחיטת הפצעים גורמת לפריצת בלוטת החלב המודלקת לעומק העור. כתוצאה מכך עולה הסיכון להופעת צלקות.

סיכום והמלצות עיקריות לסובלים מאקנה

את האקנה צריך לאבחן נכון וניתן לנצח אותה בהדרגה, תוך מניעת תופעות לוואי עתידיות. טוב יעשו הסובלים מהמחלה, אם יאמצו את שלושת ההמלצות הבאות:
א. ללמוד את הגורמים המחמירים את האקנה ולהימנע מהם
ב. לבצע אבחון וטיפול אצל גורמים מוסמכים
ג. להקדים טיפול כדי למנוע נזקים עתידיים.